סוף המאה הקודמת היה תחילתו של רומן מתמשך או שמא כיבוש המערב ע"י מדינות המזרח הרחוק.
אימצנו את המכוניות שלהם, את הטכנולוגיה, אומנויות הלחימה, התרבות וכמובן את האוכל. מטופו ואטריות ביצים ועד לסושי. זה לא פשוט להבין את קולינריית המזרח הרחוק ובעיקר לא את המטבח היפני .
כדי להפנים את "מטבח הסושי" צריך להבין את תרבות יפן. זה לא עוד סוג של אוכל - זו היא תפיסת עולם שונה לחלוטין מזו שלנו.
מי שגדל על פלאפל, גפילטפיש וחרימה וחשוף בעיקר למטבח הצרפתי, האיטלקי או האמריקאי, יידרש לסבלנות וראש פתוח כדי להתאהב במאכל שכבש את שאר העולם לפני יותר מעשור.
דג נא? מה שהופך סושי לסושי הוא לאו דווקא דג נא, אלא נוסחת האורז המיוחדת ההופכת אותו לאורז מתקתק, דביק וטעים (סטיקי רייס). באורז אפשר לגלגל ירקות, פירות, עוף, בשר, דגים מאודים או מבושלים, פירות ים וכן גם דגים נאים.
לימודי מסטר סושי שף ביפן יכולים להגיע עד לעשר שנים ונמשכים למעשה כל החיים. בוודאי תשאלו את עצמכם "בשביל מה צריך ללמוד כל-כך הרבה זמן כדי לגלגל קצת דג באורז ?" - כמו התרבות היפנית, גם הסושי הוא בעל עוצמה מאופקת מאוד. בניגוד לנתחי אנטריקוט או המבורגר, הסושי אינו "קופץ" מהצלחת ו"צועק": אני כאן!! כוחו במשחקי הצבע, בדיוק הכנת המנה, עדינות הרוטב, באומנות החיתוך ובשלל הטעמים הקלילים אך המדויקים. ארוחת סושי היא ארוחה המספקת חוויה קולינרית בשימוש במרכיבים כמעט גולמיים: ירקות מאודים ודג נא, ולמרות זאת היא מצליחה להיות חוויה מגוונת, מפתיעה לחיך ונעימה לעין.
אכילת סושי היא לא חוויה של טעמים וצבעים בלבד. יש בה את קלילות האכילה בצ'ופסטיקס, מזיגת הסויה, ערבוב הוואסבי וניקוי החיך בג'ינג'ר המכין אותנו לנגיסה הבאה.
קשה לחשוב על סוגי מאכלים נוספים שניתן לאכול בכל-כך הרבה אופנים שונים: כבילוי במסעדות גורמה יקרות, במסעדות סושי נע (מסוע ממונע), במסעדות בעלות מטבח אסייתי מעורב, מסעדות פאסט פוד כדוגמת "הסושיה" ואפילו במרכולים הגדולים מוכן מראש או לעיני הלקוח.
האם סושי הוא טרנד חולף? הסושי כבש את ארה"ב ואירופה לפני יותר משני עשורים ומאז רק ממשיך לצבור קהל מעריצים הולך וגדל. ממאכל של מסעדות יקרות הוא הפך מזמן למאכל הנצרך על בסיס יומיומי. הטרנד הבריאותי שסוחף את העולם מחבק את הסושי חיבוק חם, כי סושי הוא לא רק טעים מאוד אלא עשוי גם מחומרים טריים המכילים ויטמינים, מינרלים, חלבונים ופחמימות החשובים ביותר לתפקוד בריא של הגוף. ארוחת סושי מאפשרת לנו לשבוע מבלי להרגיש את הרגשת הכבדות הגובלת בבחילה שאנו מרגישים לעיתים בארוחות אחרות ולכן אפשר לאכול סושי גם בשעות מאוחרות יחסית מבלי "להתפוצץ".
ילדים ונוער מערביים גדלים בעולם בו סושי הוא מאכל לגיטימי שלא צריך לפחד ממנו ומבינים את יתרונותיו. בדור הגדל היום, עולם ללא סושי יראה עולם מוזר. ישראל, כחלק מתרבות המערב, אימצה את המטבח היפני לפני שנים מועטות בלבד. כחלק מההתפתחות הדרמטית שעברה על הצרכן הישראלי בהבנה ובצריכה של יין, לחמי איכות, קפה ועוד, הסושי הוא מצרך "חם". תל-אביב היא העיר השלישית בעולם מבחינת כמות מסעדות סושי לנפש (אחרי טוקיו וניו-יורק) והטרנד שהכה שורשים במרכז, יוצא ומתפשט לשאר חלקי הארץ.
נראה כי סיפור האהבה בין הצרכן הישראלי והסושי כאן כדי להישאר.
סגור
אימצנו את המכוניות שלהם, את הטכנולוגיה, אומנויות הלחימה, התרבות וכמובן את האוכל. מטופו ואטריות ביצים ועד לסושי. זה לא פשוט להבין את קולינריית המזרח הרחוק ובעיקר לא את המטבח היפני .
כדי להפנים את "מטבח הסושי" צריך להבין את תרבות יפן. זה לא עוד סוג של אוכל - זו היא תפיסת עולם שונה לחלוטין מזו שלנו.
מי שגדל על פלאפל, גפילטפיש וחרימה וחשוף בעיקר למטבח הצרפתי, האיטלקי או האמריקאי, יידרש לסבלנות וראש פתוח כדי להתאהב במאכל שכבש את שאר העולם לפני יותר מעשור.
דג נא? מה שהופך סושי לסושי הוא לאו דווקא דג נא, אלא נוסחת האורז המיוחדת ההופכת אותו לאורז מתקתק, דביק וטעים (סטיקי רייס). באורז אפשר לגלגל ירקות, פירות, עוף, בשר, דגים מאודים או מבושלים, פירות ים וכן גם דגים נאים.
לימודי מסטר סושי שף ביפן יכולים להגיע עד לעשר שנים ונמשכים למעשה כל החיים. בוודאי תשאלו את עצמכם "בשביל מה צריך ללמוד כל-כך הרבה זמן כדי לגלגל קצת דג באורז ?" - כמו התרבות היפנית, גם הסושי הוא בעל עוצמה מאופקת מאוד. בניגוד לנתחי אנטריקוט או המבורגר, הסושי אינו "קופץ" מהצלחת ו"צועק": אני כאן!! כוחו במשחקי הצבע, בדיוק הכנת המנה, עדינות הרוטב, באומנות החיתוך ובשלל הטעמים הקלילים אך המדויקים. ארוחת סושי היא ארוחה המספקת חוויה קולינרית בשימוש במרכיבים כמעט גולמיים: ירקות מאודים ודג נא, ולמרות זאת היא מצליחה להיות חוויה מגוונת, מפתיעה לחיך ונעימה לעין.
אכילת סושי היא לא חוויה של טעמים וצבעים בלבד. יש בה את קלילות האכילה בצ'ופסטיקס, מזיגת הסויה, ערבוב הוואסבי וניקוי החיך בג'ינג'ר המכין אותנו לנגיסה הבאה.
קשה לחשוב על סוגי מאכלים נוספים שניתן לאכול בכל-כך הרבה אופנים שונים: כבילוי במסעדות גורמה יקרות, במסעדות סושי נע (מסוע ממונע), במסעדות בעלות מטבח אסייתי מעורב, מסעדות פאסט פוד כדוגמת "הסושיה" ואפילו במרכולים הגדולים מוכן מראש או לעיני הלקוח.
האם סושי הוא טרנד חולף? הסושי כבש את ארה"ב ואירופה לפני יותר משני עשורים ומאז רק ממשיך לצבור קהל מעריצים הולך וגדל. ממאכל של מסעדות יקרות הוא הפך מזמן למאכל הנצרך על בסיס יומיומי. הטרנד הבריאותי שסוחף את העולם מחבק את הסושי חיבוק חם, כי סושי הוא לא רק טעים מאוד אלא עשוי גם מחומרים טריים המכילים ויטמינים, מינרלים, חלבונים ופחמימות החשובים ביותר לתפקוד בריא של הגוף. ארוחת סושי מאפשרת לנו לשבוע מבלי להרגיש את הרגשת הכבדות הגובלת בבחילה שאנו מרגישים לעיתים בארוחות אחרות ולכן אפשר לאכול סושי גם בשעות מאוחרות יחסית מבלי "להתפוצץ".
ילדים ונוער מערביים גדלים בעולם בו סושי הוא מאכל לגיטימי שלא צריך לפחד ממנו ומבינים את יתרונותיו. בדור הגדל היום, עולם ללא סושי יראה עולם מוזר. ישראל, כחלק מתרבות המערב, אימצה את המטבח היפני לפני שנים מועטות בלבד. כחלק מההתפתחות הדרמטית שעברה על הצרכן הישראלי בהבנה ובצריכה של יין, לחמי איכות, קפה ועוד, הסושי הוא מצרך "חם". תל-אביב היא העיר השלישית בעולם מבחינת כמות מסעדות סושי לנפש (אחרי טוקיו וניו-יורק) והטרנד שהכה שורשים במרכז, יוצא ומתפשט לשאר חלקי הארץ.
נראה כי סיפור האהבה בין הצרכן הישראלי והסושי כאן כדי להישאר.
סגור
קטן אסתטי ומוקפד. כך היפנים אוהבים את האוכל שלהם. תרבות הסושי כבר מזמן הפכה לטרנד עולמי גורף. בואו ננסה להבין למה. קודם כל נבין מה פירוש המילה סושי:
סו - משמעו חומץ
שי - נובע מהמילה משי שמשמשת כאחת המילים היפניות לאורז (מה חשבתם, שליפנים יש רק מילה אחת לאורז?)
כלומר, אורז מתובל בחומץ.
מקורו של הסושי בטכניקה יפנית עתיקה של שימור וכבישת דגים. בתחילה היו כובשים את הדג כשהוא לחוץ בין שכבות אורז ואת האורז היו זורקים. עם השנים, התחילו לאכול גם את האורז ובהמשך אף הוסיפו דגים נאים, ירקות טריים, מחמצים ואצות. קודם כל מדובר במזון המבוסס על דגים טריים, אורז, ירקות ואצות (כבר נשמע בריא לא?!).
דגים טריים - בנוסף לעובדה כי דגים הינם בעלי כמויות חלבון גבוהות הם מכילים גם כמויות 12 B וברזל לא מבוטלות. מלבד זאת, הם עשירים בשמן דגים המכיל חומצות שומן בלתי רוויות הכוללות כאשר מדברים על דגי ים קרים (כמו סלומון וטונה) גם אומגה שלוש. חומצות שומן אלו נמצאו כמפחיתות סיכון למחלות לב וכלי דם, מפחיתות שומנים בדם, מורידות לחץ דם לבעלי יתר לחץ דם, בעלות פעילות אנטי דלקתית, מיטיבות עם בריאות הנפש ואף עוזרות להתפתחות תקינה של תינוק יונק ומשפיעות על יכולת הלמידה וההתנהגות שלו.
חשוב לזכור כי חומצות שומן אלו אינן מיוצרות בגופינו ולכן חיוני לקבלן מן המזון.
אצות נורי - גם לאצות ערכים בריאותיים. האצה מכילה רמות גבוהות של חלבון, סידן, יוד ויטמין A, וויטמיני B והיא דלה יחסית בנתרן.
אורז - אינו מכיל כולסטרול, דל בשומן, דל בנתרן, אינו מכיל גלוטן וקל לעיכול. כמו כן, האורז עשיר בפחמימות המספקות אנרגיה לגוף.
כידוע, מקורות הדלק העיקריים לפעילות השרירים הינם פחמימות ושומן. אורז הינו מקור מצויין לפחמימות מורכבות.
מחקרים מצאו שמזונות פחמימתיים עם אינדקס גליקמי גבוה כמו אורז, הנצרכים בתוך 30 דקות אחרי אימון נמרץ ממלאים את מאגרי הגליקוגן בשרירים למקסימום! בנוסף, כיוון שהאורז דל בשומן ועשיר בעמילן, המעלה את תחושת השובע ונותן הרגשת מלאות, הוא מהווה בחירה טובה במסגרת של דיאטה לירידה במשקל.
ירקות- פה אין צורך להכביר במילים. כולנו מכירים את היתרונות הבריאותיים הרבים הטמונים בירקות, החל משפע הויטמינים והמינרלים וכלה בעושר הסיבים התזונתיים והשובע שהם גורמים.
מה עוד יש בסושי:
חומץ אורז- מרכיב עיקרי בתיבול האורז לסושי. מיוצר על ידי התססה של אורז.
רוטב סויה- מוגש לצד הסושי. מיוצר מתערובת של פולי סויה וחיטה קלויה.
אישור מדעי לעובדה המוכרת: סושי ואורז בריאים הרבה יותר מהמבורגר, עוף צלוי וצ'יפס. מדענים מאוניברסיטת טוהוקו ביפן בדקו את השפעת התזונה על שתי קבוצות של עכברים. הקבוצה הראשונה, קיבלה לאכול דייסה שהכילה 21 מאכלים אמריקאים טיפוסיים (המבורגר, עוף צלוי , צ'יפס וכו').הקבוצה השניה, קיבלה לאכול דייסה שהכילה 21 מאכלים יפנים מסורתיים (סושי, סשימי, אורז, דייסת אורז וכו'). אחרי שלושה שבועות נבדקו העכברים והתברר כי רמת הכולסטרול אצל העכברים ה"אמריקאיים" היתה גבוהה ב- 10% מזו של חבריהם היפנים! ומכאן שתפריט עשיר בדגים ובאורז ודל בשומן בריא הרבה יותר מהתפריט האמריקאי הממוצע. מחקר זה מהווה הסבר אפשרי לעובדה הידוע כי תוחלת החיים ביפן היא אחת מהגבוהות בעולם!
כיום כאשר הסושי נגיש לכולם הן במיקום והן במחיר ניתן לראותו כ- FAST FOOD האופטימלי: גם לא יקר, גם זמין וגם בריא! אז "הירשיי מאסה" כלומר ברוכים הבאים לשינוי התפיסתי של עולם המזון המהיר.
נועה דורון-פנוש, דיאטנית קלינית
סגור
סו - משמעו חומץ
שי - נובע מהמילה משי שמשמשת כאחת המילים היפניות לאורז (מה חשבתם, שליפנים יש רק מילה אחת לאורז?)
כלומר, אורז מתובל בחומץ.
מקורו של הסושי בטכניקה יפנית עתיקה של שימור וכבישת דגים. בתחילה היו כובשים את הדג כשהוא לחוץ בין שכבות אורז ואת האורז היו זורקים. עם השנים, התחילו לאכול גם את האורז ובהמשך אף הוסיפו דגים נאים, ירקות טריים, מחמצים ואצות. קודם כל מדובר במזון המבוסס על דגים טריים, אורז, ירקות ואצות (כבר נשמע בריא לא?!).
דגים טריים - בנוסף לעובדה כי דגים הינם בעלי כמויות חלבון גבוהות הם מכילים גם כמויות 12 B וברזל לא מבוטלות. מלבד זאת, הם עשירים בשמן דגים המכיל חומצות שומן בלתי רוויות הכוללות כאשר מדברים על דגי ים קרים (כמו סלומון וטונה) גם אומגה שלוש. חומצות שומן אלו נמצאו כמפחיתות סיכון למחלות לב וכלי דם, מפחיתות שומנים בדם, מורידות לחץ דם לבעלי יתר לחץ דם, בעלות פעילות אנטי דלקתית, מיטיבות עם בריאות הנפש ואף עוזרות להתפתחות תקינה של תינוק יונק ומשפיעות על יכולת הלמידה וההתנהגות שלו.
חשוב לזכור כי חומצות שומן אלו אינן מיוצרות בגופינו ולכן חיוני לקבלן מן המזון.
אצות נורי - גם לאצות ערכים בריאותיים. האצה מכילה רמות גבוהות של חלבון, סידן, יוד ויטמין A, וויטמיני B והיא דלה יחסית בנתרן.
אורז - אינו מכיל כולסטרול, דל בשומן, דל בנתרן, אינו מכיל גלוטן וקל לעיכול. כמו כן, האורז עשיר בפחמימות המספקות אנרגיה לגוף.
כידוע, מקורות הדלק העיקריים לפעילות השרירים הינם פחמימות ושומן. אורז הינו מקור מצויין לפחמימות מורכבות.
מחקרים מצאו שמזונות פחמימתיים עם אינדקס גליקמי גבוה כמו אורז, הנצרכים בתוך 30 דקות אחרי אימון נמרץ ממלאים את מאגרי הגליקוגן בשרירים למקסימום! בנוסף, כיוון שהאורז דל בשומן ועשיר בעמילן, המעלה את תחושת השובע ונותן הרגשת מלאות, הוא מהווה בחירה טובה במסגרת של דיאטה לירידה במשקל.
ירקות- פה אין צורך להכביר במילים. כולנו מכירים את היתרונות הבריאותיים הרבים הטמונים בירקות, החל משפע הויטמינים והמינרלים וכלה בעושר הסיבים התזונתיים והשובע שהם גורמים.
מה עוד יש בסושי:
חומץ אורז- מרכיב עיקרי בתיבול האורז לסושי. מיוצר על ידי התססה של אורז.
רוטב סויה- מוגש לצד הסושי. מיוצר מתערובת של פולי סויה וחיטה קלויה.
אישור מדעי לעובדה המוכרת: סושי ואורז בריאים הרבה יותר מהמבורגר, עוף צלוי וצ'יפס. מדענים מאוניברסיטת טוהוקו ביפן בדקו את השפעת התזונה על שתי קבוצות של עכברים. הקבוצה הראשונה, קיבלה לאכול דייסה שהכילה 21 מאכלים אמריקאים טיפוסיים (המבורגר, עוף צלוי , צ'יפס וכו').הקבוצה השניה, קיבלה לאכול דייסה שהכילה 21 מאכלים יפנים מסורתיים (סושי, סשימי, אורז, דייסת אורז וכו'). אחרי שלושה שבועות נבדקו העכברים והתברר כי רמת הכולסטרול אצל העכברים ה"אמריקאיים" היתה גבוהה ב- 10% מזו של חבריהם היפנים! ומכאן שתפריט עשיר בדגים ובאורז ודל בשומן בריא הרבה יותר מהתפריט האמריקאי הממוצע. מחקר זה מהווה הסבר אפשרי לעובדה הידוע כי תוחלת החיים ביפן היא אחת מהגבוהות בעולם!
כיום כאשר הסושי נגיש לכולם הן במיקום והן במחיר ניתן לראותו כ- FAST FOOD האופטימלי: גם לא יקר, גם זמין וגם בריא! אז "הירשיי מאסה" כלומר ברוכים הבאים לשינוי התפיסתי של עולם המזון המהיר.
נועה דורון-פנוש, דיאטנית קלינית
סגור
בניגוד למה שמקובל לחשוב, הסושי הראשון נולד דווקא בסין ולא ביפן. גרסתו הראשונה הייתה שונה בתכלית מזו שאנו מכירים היום והוא לא כלל אורז או דג אלא הוכן מחתיכות בשר חזיר.
בתחילה היה הסושי שיטה לשימור דגים; הדג הטרי נלחץ בין שכבות של אורז, תסיסת האורז יצרה חומצה לקטית אשר העבירה את הדג תהליך כבישה ועזרה בשימורו. הליך זה התבצע כבר לפני 1300 שנה ולאוכל המוגמר שנוצר בסופו קראו נרה סושי. הנרה סושי הוא הבסיס לסושי הטעים והמעודן אותו אנו אוכלים היום.
במאה ה-17 שף יפני מטוקיו העלה את הרעיון של הוספת חומץ אורז לאורז הסושי. שמו היה מתסומוטו יושיצ'י. הוספת החומץ קיצרה את הזמן הארוך שהיה נדרש לתהליך כבישת הדג וכן הוסיפה טעם נעים ופיקנטי לאורז. במשך עשרות שנים עבר הסושי גלגולים רבים והוא התעדן והתפתח. ב-1820 שף יפני אחר - הנאיה יוהי (גם הוא מטוקיו) הכניס לשימוש את המתכונים הקרובים ביותר לסושי המוכר לנו היום. הנאיה, שהיה בעל עמדת סושי ניידת, הכניס את השימוש בדג נא על אורז והמטעמים שלו כללו סשימי (דג נא טרי) או פירות ים יחד עם אורז מתובל בחומץ. הנאיה לא רק המציא את השילוב של דג נא ואורז אלא גם החל מסורת של הגשת סושי כמזון טרי ומהיר. את צורתו הנוכחית קיבל הסושי במאה העשרים. הסושי נאכל בכל העולם, ואת הפריצה הגדולה שלו לארה"ב עשה בסוף שנות השבעים.
כמו בעבר, גם היום ממשיך הסושי להתעדכן, להשתנות ולפרוח בשילובים חדשים נוספים ובוואריאציות אין סופיות של טעם וצבע. הצורות המוכרות ביותר הן: ניגירי סושי (עבודת יד), מאקי (מגולגל) וצ'ירשי (מפוזר).השינויים שעובר הסושי היום הם פחות בצורה או באופן ההכנה אלא יותר במרכיבים ובאווירה של מקום הגשתם. מה שהחל כצורה לשימור דגים הפך לעסק המגלגל ביליוני דולרים ומונה אלפי מסעדות המגישות סושי ברחבי העולם.
סושי מאסטר נחשב לאחד המקצועות המכובדים ביפן. בעבר לימודי המקצוע נמשכו עשר שנים ועל פי הלימוד המסורתי, תחילת ההתלמדות הייתה ניקיון המטבח והכנת מנות פשוטות למשך זמן של לפחות כמה שנים. ביפן נחשבת הכנת סושי לאמנות והסושי מאסטר משול בהתייחסות החברה אליו לסמוראי. כמו חרבו של הסמוראי גם לו יש סט סכינים פרטי שאין לאיש מלבדו זכות להשתמש בהם. עלות כל סכין יכולה להגיע לכמה מאות דולרים. בימינו, עקב הדרישה העצומה לסושי שפים, צומצם זמן הלימוד והסטנדרטים הנוקשים הוקלו במעט.
סגור
בתחילה היה הסושי שיטה לשימור דגים; הדג הטרי נלחץ בין שכבות של אורז, תסיסת האורז יצרה חומצה לקטית אשר העבירה את הדג תהליך כבישה ועזרה בשימורו. הליך זה התבצע כבר לפני 1300 שנה ולאוכל המוגמר שנוצר בסופו קראו נרה סושי. הנרה סושי הוא הבסיס לסושי הטעים והמעודן אותו אנו אוכלים היום.
במאה ה-17 שף יפני מטוקיו העלה את הרעיון של הוספת חומץ אורז לאורז הסושי. שמו היה מתסומוטו יושיצ'י. הוספת החומץ קיצרה את הזמן הארוך שהיה נדרש לתהליך כבישת הדג וכן הוסיפה טעם נעים ופיקנטי לאורז. במשך עשרות שנים עבר הסושי גלגולים רבים והוא התעדן והתפתח. ב-1820 שף יפני אחר - הנאיה יוהי (גם הוא מטוקיו) הכניס לשימוש את המתכונים הקרובים ביותר לסושי המוכר לנו היום. הנאיה, שהיה בעל עמדת סושי ניידת, הכניס את השימוש בדג נא על אורז והמטעמים שלו כללו סשימי (דג נא טרי) או פירות ים יחד עם אורז מתובל בחומץ. הנאיה לא רק המציא את השילוב של דג נא ואורז אלא גם החל מסורת של הגשת סושי כמזון טרי ומהיר. את צורתו הנוכחית קיבל הסושי במאה העשרים. הסושי נאכל בכל העולם, ואת הפריצה הגדולה שלו לארה"ב עשה בסוף שנות השבעים.
כמו בעבר, גם היום ממשיך הסושי להתעדכן, להשתנות ולפרוח בשילובים חדשים נוספים ובוואריאציות אין סופיות של טעם וצבע. הצורות המוכרות ביותר הן: ניגירי סושי (עבודת יד), מאקי (מגולגל) וצ'ירשי (מפוזר).השינויים שעובר הסושי היום הם פחות בצורה או באופן ההכנה אלא יותר במרכיבים ובאווירה של מקום הגשתם. מה שהחל כצורה לשימור דגים הפך לעסק המגלגל ביליוני דולרים ומונה אלפי מסעדות המגישות סושי ברחבי העולם.
סושי מאסטר נחשב לאחד המקצועות המכובדים ביפן. בעבר לימודי המקצוע נמשכו עשר שנים ועל פי הלימוד המסורתי, תחילת ההתלמדות הייתה ניקיון המטבח והכנת מנות פשוטות למשך זמן של לפחות כמה שנים. ביפן נחשבת הכנת סושי לאמנות והסושי מאסטר משול בהתייחסות החברה אליו לסמוראי. כמו חרבו של הסמוראי גם לו יש סט סכינים פרטי שאין לאיש מלבדו זכות להשתמש בהם. עלות כל סכין יכולה להגיע לכמה מאות דולרים. בימינו, עקב הדרישה העצומה לסושי שפים, צומצם זמן הלימוד והסטנדרטים הנוקשים הוקלו במעט.
סגור
אורה מאקי
רול אינסייד אאוט גדול במיוחד